ספסרטין7x pxaKk .wi Qq t
 | |
| ספסרטין (המינרל הצהוב) | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | Mn+23Al2(SiO4)3 |
| מערך קריסטלוגרפי | קובייתי |
| צורת הגביש | צורת גבישים אֵיאוֹהֶדרָליים (מפותחים היטב) היא של רומבודודקהדרון וגודלם מגיע עד 10 ס"מ, אבל גם צורת הטרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות) נפוצה. קיימות גם צורות גרגריות וקומפקטיות. |
| צבע | אדום, כתום אדמדם, צהוב, חום אדמדם, חום צהבהב, שחור |
| ברק | עד זגוגי |
| שקיפות | הגבישים שקופים עד שקופים למחצה |
| פצילות | אין |
| שבירה | דמוית קונכייה |
| קשיות | 7.5-7 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 4.19 |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | טורמלין, קוורץ, אלביט, מוסקוביט, רודוניט, ריבקיט, בריל, ואפטיט |
ספסרטין (בעבר היה מכונה גם ספסרטיט) – מינרל נזוסיליקטי השייך לקבוצת הגארנט.
תוכן עניינים
- 1 תכונות
- 2 שימושים
- 3 מקור ותפוצה
- 4 קישורים חיצוניים
- 5 הערות שוליים
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסחת המבנה הכימי של ספסרטין טהור היא Mn+23Al2(SiO4)3, אם כי בדרך כלל נוכחים במינרל יסודות נוספים בכמויות קטנות. ספסרטין משתתף בשורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכולים להיות מוחלפים על ידי אטומים אחרים מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל) עם המינרלים פירופ (Mg3Al2(SiO4)3), ואלמנדין (Fe+23Al2(SiO4)3) הידועים באופן קיבוצי כקבוצת הפיראלספיט (פירופ, אלמנדין, ספסרטין), כשמגנזיום וברזל מחליפים את המנגן במבנה הספסרטין.
אופטית המינרל הוא איזוטרופי, אך למרות זאת יש דגימות בהן המינרל הוא דו-צירי בצורה חריגה. מקדם השבירה הממוצע של הספסרטין הוא 1.8, והנפיצה שלו חלשה. צבעו הנפוץ של הספסרטין הוא אדום עד כתום.
הספסרטין נתגלה לראשונה בשנת 1832 במחצבת זומר (Sommer) שברכס הרי ספסרט (Spessart), סמוך לעיירה הייבאך (Haibach), שבנפת אשפנבורג (Aschaffenburg) במדינת בוואריה שבגרמניה. מקור שם המינרל הוא ברכס ההרים בו נתגלה לראשונה.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש המסחרי הנפוץ ביותר הוא כאבן חן. הקשיות הגבוהה יחסית, והגוונים האדומים שלו הפכו אותו לאבן חן פופולרית, אם כי ספסרטין באיכות של אבן חן הוא נדיר למדי.
מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספסרטין מופיע בעיקר בפגמטיטים גרניטיים, בגרניט, בריוליט ובסוגי סלע נלווים. כמו גם בסלעים מותמרים בדרגה נמוכה ובינונית כדוגמת פיליט, ובסלעי סקארן וסלעים עשירים במנגן שעברו מטאסומטיזם.
המקורות העיקריים לספסרטין באיכות של אבן חן הם סרי לנקה ומדינת מינאס ז'ראיס ברזיל. ספסרטין בגוון של צהוב תפוז נמצא בטסיליזינה (Tsilaizina) ובאנז'נאבונוניה (Anjanabonoina) שבמדגסקר. ספסרטין בגוון אדום-סגול נמצא בסלעי הריוליט באזור נתרופ (Nathrop) שבמחוז צ'אפי (Chafee) במדינת קולורדו, ובמדינת מיין שבארצות הברית. מקומות נוספים בהם אפשר למצוא ספסרטין כוללים את רכס הרי ספסרט (Spessart), סמוך לעיירה הייבאך (Haibach), שבנפת אשפנבורג (Aschaffenburg) במדינת בוואריה שבגרמניה (שם נמצא המינרל לראשונה); סריפוס שבאיים הקיקלאדיים שביוון; מארינפלוס (Mariefluss) שבנמיביה; ברוקן היל שבמדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה; ובהר סנט-אילר בפרובינציית קוויבק שבקנדה. [1]
בישראל ניתן למצוא ספסרטין (אם כי לא באיכות של אבן חן) באפליטים ובסלעי הגרניט של נחל שלמה באזור אילת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: ספסרטין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספסרטין- אתר WebMineral
- אתר Mindat
- אתר Mineral Galleries
- אתר Minerals Net
- פרויקט rruf
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.
